שיטת הממשל הצ'רקסית - הסכמה פה אחד

 


כל יום אנו רואים וחשים כי אין יציבות בעולם מבחינת היחסים בין המדינות. אנו רואים הרבה מאבקים בצורה של מלחמות, סכסוכים פוליטיים וכן מאבקים כלכליים בין כל מדינות העולם. חלק מהסיכסוכים האלה עלולים לסבך את העולם במלחמה עולמית אשר יכולה להביא להרס גדול ואף לחורבן מלא של העולם בהסתמך על העובדה שהרבה מדינות מחזיקות בנשק מתקדם והרסני כמו הנשק הגרעיני.

נשאלת השאלה, למה בני האדם נמצאים תמיד במאבקים? התשובה לדבר הזה הוא פשוט, למרות ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה צורת החשיבה של בני האדם עדיין פרימיטיבית מאוד שדומה בצורה מסוימת להתנהגותם של החיות. החזק אוכל את החלש או החזק אונס את החלש. שינוי צורת החשיבה של בני האדם כרוך בהרבה מחשבה ומאמץ במיוחד בתחום חינוך האדם. כמו כן כרוך שיטות הממשל שקיימות בעולם.

מימי קדם ועד ימינו בעולם קיימת שתי שיטות ממשל עיקריות: הראשון זה דיקטטורה והשני זה דמוקרטיה.
 
שיטת הדיקטטורה אומרת שקבוצה קטנה של אנשים היא שצריכה לשלוט ולארגן את העם או את המדינה ובלי לשתף בשלטון את כל מרכיבי החברה, במילים יותר קצרות המיעוט שולט ברוב. שיטה זו כמובן פרימיטיבית ביותר ודומה לצורת ההתנהגות של החיות.

השיטה הדמוקרטית אומרת שהשלטון צריך להיות בידי העם או כל מרכיבי המדינה, תאוריטית זה נשמע נכון אך מעשית זה לא נכון מכיוון והעיקרון שמארגן את השלטון בקמוקרטיה הוא עיקרון החלטת הרוב היא שקובעת והיא המיושמת. זאת אומרת שהשלטון מצוי בידי הרוב אך נשאר מיעוט שאין לו שלטון. אם אמרנו שבדיקטטורה המיעוט שולט ברוב אז בדמוקרטיה הרוב שולט במיעוט. שיטה זו הינה יותר טובה מהראשונה אך הינה גם פרימיטיבית. שיטה זו התפתחה ביוון במאה החמישית לפני הספירה ואחר מכן  הפסיקה למשך מאות שנים ואז התחדשה באירופה במאות ה-19 והעשרים. 

ישנו עוד שיטת ממשל שלישית אשר לא ידועה בעולם או לא התפשטה בעולם כמו שתי השיטות שהזכרנו למעלה. שיטת הממשל השלישית שנדבר עליו הוא שיטת הממשל הצ'רקסית שיושמה מהמאה 16 לספירה עד המאה 19  במדינת צ'רקסיה אשר בקווקז. שיטה זה עובדת על פי עיקרון ההסכמה פה אחד או ההצבעה פה אחד. זאת אומרת שכל מרכיבי העם או המדינה צריכים להיות שותפים לשלטון באופן מוחלט. אם אמרנו קודם שיש שיטת המיעוט שולט ברוב ויש שיטת הרוב שולט במיעוט אז השיטה השלישית אפשר לקרוא הכל שולט בכל ואפשר לקרוא לה גם דמוקרטיה מוחלטת.

דיקטטורה: המיעוט שולט, דמוקרטיה: הרוב שולט, דמוקרטיה מוחלטת: הכל שולט.

המילה דמוקרטיה באה מהשפה היוונית אשר פירושה שלטון העם. שיטת הממשל הצ'רקסית שאנו מדברים עליו לא השתמשה במושג הזה וגם לא בפירושה של המושג. לצ'רקסים היה מושג אחר שעמד בראש ארגון צורת החיים שלהם ואשר נקרא "האבזה" ואשר פירושה חוק. זאת אומרת שהצ'רקסים לא ראו את השלטון כדבר החשוב ביותר אלא החוק הוא החשוב ביותר. 

ההאבזה או החוק אצל הצ'רקסים נקבע על ידי כל מרכיבי העם או המדינה ובהסכמה מלאה על ידי הצבעה פה אחד. שיטה זו היתה קיימת בקדם מלפני אלפיים וחמש מאות שנה ואולי אף יותר מזה ואפשר לראות אותה אם מתבוננים במיתולוגיה הצ'רקסית - סיפורי הנארתים, אך עם זאת שיטה זו מתגלת באופן הברור ביותר במאות ה-16 עד המאה ה-19 - שיטה זו יושמה במדינת צ'רקסיה עד שנכבשה בשנת 1864על ידי האמפריה הרוסית.

המושג האבזה היה המושג הכי נפוץ בקרב הצ'רקסים והתיחסו אליו באהבה ובכבוד גדול. ההאבזה  אירגן את כל צורת החיים שלהם. מהמושג הזה התפצלו עוד כמה מושגים כמו המושג ציפיגה (אנושיות) גוצ'גונגה (רחמנות) אדיגאגה ועוד מושגים אחרים שסידרו את חייהם.
 
ההאבזה הייתה מתעדכנת לפי הצורך. היו עושים שינויים בחלק מהחוקים שלה בישיבה כלל ארצית שבה היו משתתפים כל נציגי העם. ישיבות כאלה היו גדולות ונמשכו שבועות עד שהגיעו להסכמה מלאה פה אחד.

מדינת צ'רקסיה היתה מדינה מיוחדת במינה שדוגמתה לא הייתה קיימת מחוץ לקווקז. אפשר היה לתאר את המדינה הצ'רקסית כמדינה פדרטיבית שמורכבת מארבע רמות של שלטון:

1- כפר - לכל כפר היה מועצה שטיפלה בענייני הכפר. בישיבות של המועצה היה זכות של כל מבוגר להשתתף בדיונים. במועצה הזאת עבדה עקרון ההצבעה פה אחד או הסכמה פה אחד. אם היו חילוקי דיעות בין המשתתפים, המועצה הייתה חייבת להמשיך את הישיבה עד שכולם יסכימו פה אחד.

2 - אזור - לכל 7 כפרים שהיו קרובים אחד לשני היה מועצה אשר טיפלה ביחסים בין הכפרים ובעבודה משותפת ביניהם. גם כן כאן עבדה עקרון ההסכמה פה אחד.

3 - מחוז  - לכל האזורים שהיו קרובים אחד לשני והיו באיזור גיאוגרפי דומה היה מועצה שסידרה את היחסים בין האזורים השונים במחוז. גם כן עבד עקרון ההסכמה פה אחד.

4 - מועצת העם - כל המחוזות של המדינה נכללו במועצה הזאת אשר טיפלה בנושאים העיקריים של העם כמו - עדכון או שינוי בחוקי ההאבזה - התכוננות לאיומים מחוץ למדינה. חיזוק היחסים בין המחוזות.גם כן עבד עקרון ההסכמה פה אחד.

בכל ארבעת רמות השלטון עבד עקרון ההסכמה פה אחד ולאף רמה לא הייתה הזכות לכפות על רמה אחרת שום החלטה. אם נחשוב במושגים הרגילים שכל העולם מורגל אליו בקדם ועד היום הזה אז בטוח שנגיד ששיטה זאת בלתי אפשרית לביצוע או זה בגדר של פנטזיה . אך הוכח ששיטה זאת אפשרית והיא יושמה במדינת הצ'רקסים במאות ה-17 ה-18 וה-19.

היישום של שיטה זו לא תלויה בשיטה עצמה אלא בפעולות שצריכות להיעשות לפני היישום. וכאן אנו חוזרים לחינוך האדם. כפי שהזכרנו ההאבזה היא הדבר העליון שהיה אצל הצ'רקסים אך לצד זה היה גם עוד מושג אחר לא פחות חשוב ממנה ואף אולי חשוב יותר מההאבזה עצמה והוא גאסניגה החינוך.

 מהיום הראשון להיוולדו של האדם הצ'רקסים היו מתחילים מיד בחינוכו של התינוק. העיקרון העליון שהיה בחינוך הצ'רקסי הוא כבוד האדם ואשר היה מתפצל לשלוש כוונים, כבוד לאדם האחר, היחס לטבע והיחס לאלוהים.

 חינוך שמבוסס על הכבוד היה מייצר אצל הצ'רקסים אדם לא פוליטי - זאת אומרת אדם שאין בו היצר לשלוט על אדם אחר אלא לאהוב אותו ולשתף איתו פעולה. ובכלל חינוך האדם אצל הצ'רקסים היה כרוך בהרבה פעולות והרבה מנהגים שהרגילו את האדם לצורת חיים מיוחדת זו. 

נביא דוגמא אחד משיטות החינוך. היחס של הצ'רקסים אל הילד אפשר להגדירו אותו כיחס לדבר קדוש מאוד. הכאת ילד קטן או הפחדתו לא היתה קיימת בכלל אצל הצ'רקסים. אם הילד היה עושה טעות אז ההורים היו מסבירים לו על הטעות הזאת והעונש שהיו מטילים על הילד היה שהילד יכין סיפור על הטעות שלו, ואחר כך ההורים היו מזמינים לבית את חבריו של הילד ועל הילד שטעה היה עליו לספר את הסיפור שלו בפני הילדים האחרים. ואחר כך היו טועמים מהמטעמים שהוכנו בבית. זוהי דוגמה אחד בלבד משיטות החינוך שהיה לצ'רקסים.

מדינתם של הצ'רקסים מלפני שלוש מאות שנה הגיעה לשיא התפתחותה מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית. מטיילים כותבים שטיילו בצ'רקסיה תיארו אותה כארץ אקוזוטית שלא קיימת כדוגמתה בעולם. לצערנו הרב מדינה זו לא המשיכה להתקיים בגלל מלחמה של מאה שנה שנכפתה עליה על ידי האמפריה הרוסית ושבסופה, בשנת 1864 הפסיקה להתקיים ואשר רוב תושביה גורשו מחוץ למולדתם אל המזרח התיכון. 

על מנת שיהיה עתיד טוב לילדים שלנו וגם לעולם כולו עלינו לחשוב לעומק ולעבוד על מנת לשנות את דפוסי החשיבה הפרימיטיבית שמצוים בנו ולהתעלות לרמות יותר טובות.



Comments